נועם, הגעתי כאשר האדמה נשמטה מתחת לרגלי. כן. זו היתה התחושה מאז למדתי לפרק את הפאזל שנקרא אני. להבין שאני מכלול של סך חלקי וללמוד לחיות עם כל חלק בשלמות. בהערכה וביטחון. לאהוב את עצמי. להנות ממה שקורה, לקבל באהבה את מה שקורה. ולשנות את הפוקוס לעצמי, פנימה. ותשומת לב על מה שאני רוצה.

תדר ואנרגיה נעשו למונחים שבשגרה , חזון ואנרגיה, הליכה בדרך ולהנות מהמסע. לשחרר מהתוצאה. אני בדרך במסע ונועם לצידי ואני יודעת שהטוב בדרך אלי.

יצירת מציאות היא 50:50 את זה למדתי מהקוסמים שפגשתי ומנועם שמובילה אותי בדרך. אז אני עושה את ההכי טוב שלי ב50 האלו ומרפה לחמישים האחרים.

יש לי ארגז כלים של יצירת מציאות.

כלים להתמודדת, להרכבה של משקפיים חדשים שמאפשרים לי לראות אחרת את מה שקורה ואז בעצם המציאות היא אחרת. ואני אחרת. אני בהודיה על הדרך. ויש לי אומץ לצעוד אל הלא נודע. 

אני בהודיה ענקית , ואוהבת מלא.

תודה על הכל!